print2Vis

פרינט

 

כבר שנים מספידים את הדפוס, ועם זאת הוא חי ובועט. אולי בתפוצה אחרת, אולי הוא לא מדבר לכולם אך הוא בהחלט קיים. 

בתור מעצבים קשה לנו להפרד מהדפוס. קשה להפסיק להתרגש מהדף הראשון שיוצא מהמכונה, מהפוייל המנצנץ על הקרטון, מהריח שעולה מכל דפדוף בחוברת שרק נכרכה. מהלחץ של איך זה יראה אחרי ההדבקה? מהתגובה הראשונה של הלקוח שיחזיק את זה ביד. ככה הוא דמיין את זה? היתה התרגשות? היה שווה את המתח? 

ומה עם כל כרטיסי הביקור שמושטים בכל פגישה ראשונה? הנה זה אני. וכרטיסי הברכה שנשלפים מהמעטפות שנשלחו רק עבורינו? 

התחושה של להחזיק משהו ביד. למשש. להריח. אין לה עדיין תחליף בעיננו. והאימפקט שלה ברמה השיווקית במקומה מונח. הנה לקט דברי דפוס באהבה ותודה לכל הדפסים שעובדים במסירות רבה כדי שהכל יצא כמו שתיכננו.